<h1>לקוטי ספר הדין לרבינו יהודה אלברצלוני סימן פ"ב</h1>
<h2>דף קע.</h2>
הב לי ק' זוזי דמסיקנא בך אמ' ליה ולא פרעתיך בפני פלו' ופלו' וא(ו)תו פלו' ופלו' ואמור דלא היו דברים מעולם אמ' רב ששת הוחזק כפרן רבא אמ' כל מילתא [ד]לא רמיא עליה דאיניש לאו אדעתיה. וכת' הרב ר' יהודה (זקו') זצוק"ל הכי, איכא דמפרש כל מילת' דלא רמיא עליה דאיניש כגון שהמלוה את חברו בעדים אין צריך לפרוע בעדים זה הלוה שאמ' פרעתיך בפני פלו' ופלו' לאו אדעתיה דשמא היו שם אחרים שאינו זוכרן שכיון שאינו דבר קצוב שצריך שם עדים לפריעה לא רמיא עליה ולאו אדעתיה. והאיי פירושא לאו דייקא כי בודאי דפרע בפני עדים דייק. ופי' הדבר דהא אי לא רמיא עליה דאיניש אעדים קאמ' ובשלא הוזקקו לעדות אע"פ שבפניהן היה מפני שלא הזקיקן לעדות הן ששכחו אבל טענתיה דלוה טענה היא. ופי' הוחזק כפרן דאמ' רב ששת שאם יטעון אחר כך פרעתי אינו נאמן ואע"ג דלית הילכת' כרב ששת חזי לן לפרושי למילף לדוכתא אחרינא כמו [ב"מ י"ז ע"א] איצטלא דשבתאי בריה דר' מרינוס דאמרי' הוחזק כפרן לאותה איצטלא. וכמו [שם] הוחזק כפרן לאותה שבועה. ולי הכותב נראין דברי הרב דהני עדים לא הוזקקו לעדות ולהכי קאמ' רבא אע"ג דאמור להד"מ לא הוחזק כפרן דלאו אדעתייהו דעדים כי היכי דלא תיקשי לך אהא דאמרי' בגט פשוט [ב"ב ק"ע ע"א] פרעתיך בפני פלו' ופלו' יבואו פלו' ופלו' ויעידו לברר את הדבר דמשמ' דאי אתו סהדי ואמור להד"מ הוחזק כפרן. דהתם קא טעין ואמ' שהוא הזקיקן לעדות זו הילכך צריך לברר דאי איתנהו לסהדי ואתו ואמור דלהד"מ הוחזק כפרן. והא מילת' דרבא דאמ' לא הוחזק כפרן דלא טעין שהוא הזקיקו לעדות זו אלא שהיו שם כשפרעו הילכך לא הוחזק כפרן.
